כוחות וסכנות בגילום מחדש: חלק ראשון

הקדמה

גילום מחדש הוא כוח חזק ונוכח, בו זמנית חמקמק, הפועל בדרכים יצירתיות ומגוונות. הכוחות התת קרקעיים שמניעים אותו הם בעלי ערך חיובי מעין כמותו, אך הדרך שבה הוא עשוי לבוא לידי ביטוי רצופה בסכנות. 

הפסיכולוגיה המסורתית כמו גם העכשווית, מרבות לעסוק בנטייה לשחזורים ולחשיפה חוזרת ונשנית של חומרים טראומטיים ביחסי ההעברה ובחיי המטופלים - כאשר לפרקים אלו נתפסים כשייכים לכוחות רגרסיביים הפועלים באופן כפייתי והרסני, ולפרקים היא מכירה בערך הריפוי העצום שהגלום בכוחות אלו, ומבקשות לעשות בתנועה זאת שימוש מושכל ונכון בחדר הטיפולים. 

במאמר הקרוב אני מבקשת להבהיר את המושג ואת הדינמיקה המאפיינת אותו, לסמן את הכוחות ואת הסכנות הגלומים. חלקו השני של המאמר יעשה זום אין לתופעת הגילום מחדש כפי שהיא עשויה לבוא לידי ביטוי בחדר הטיפולים וביחסי מטפל מטופל. זאת בתקווה שידע זה יסמן לנו את האפשרות לעבוד עם כוחות אלו באופן שמניע ומקדם תהליכי החלמה ומצמצם את האפשרות לרה-טראומטיזציה בטיפול ומחוצה לו.

מהו גילום מחדש?

גילום מחדש (reenactment) המכונה לעיתים גם שחזור, הוא דרך בסיסית ואוניברסלית לעבד באופן בונה ויעיל חוויות ואירועי קצה המאופיינים בעוררות גבוהה (חיובית ושלילית גם יחד). 

לצורך הבהרת המושג אני מביאה דוגמא מספרו של פיטר לוין:

"שלושה גורי צ'יטה הצליחו בקושי לברוח מאריה שרדף אחריהם בכך ששינו במהירות את הנתיב וטיפסו על עץ גבוה. לאחר שהאריה עזב החליקו הגורים למעטה והחלו לשחק. כל גור שיחק בתורו את האריה בזמן ששני האחרים תרגלו תכסיסי בריחה שונים. 

הם תרגלו התפתלויות ולאחר מכן טיפוס מהיר על העץ עד שאמם שבה מן הצייד. לאחר מכן קיפצו בגאווה סביב אמם וספרו לה על בריחתם המוצלחת ממלתעות המוות המפחידות" (לוין 1997)

התנהגותם של שלושת הגורים מלמדת אותנו כי הצורך בגילום עולה אל מול המפגש עם סכנה וחווית דחק. הגילום בצורתו הבסיסית ביותר יבוא ביטוי במשחק ובהמחזה של המקרה, כאשר אלו המשתתפים בו ישחקו בכל התפקידים ולא רק בתפקיד בו היו במקור החוויה.  

הגורים שבדוגמא ניצלו מסכנה, הם השתמשו במנגנון בריחה אפקטיבי ויצאו מכלל סכנה, כתוצאה מכך הגילום מחדש שלהם היה בעל אופי משחקי והסב להם הנאה. בהתאם, אנו יודעים שככל שחווית המקור לא זכתה להשלמה ותגובת ההגנה לא הייתה אפקטיבית כך משחק הגילום יהיה מורכב יותר, הוא יהיה בעל אופי חזרתי וכפייתי וגם אם יספק הנאה היא לרוב תהיה רגעית כשלצידה מחיר יקר.

אנשים רבים המתמודדים עם מטענים לא מעובדים ביחסים מוקדמים או עם טראומה בעברם, יוצרים או חושפים את עצמם - רוב באופן לא  מודע - למצבים שמזכירים להם את התמה ואת החוויה המקורית. מצבים אלו כוללים מפגש ישיר עם חומרי גלם התייחסותיים וטראומטיים מעברם המורגשים כחוויה עכשווית. שחזורים אלו יבואו לידי ביטוי ברמה ההתנהגותית, הרגשית, הרוחנית, הגופנית והבין אישית. 

מאחר וטראומה כמעט תמיד מתרחשת בתוך קשר ויחסים, כך גם הגילום מחדש של חוויה טראומטית תבוא לידי ביטוי במרחב של אינטראקציה וקשר, גם אם מדובר בקשר שלי עם עצמי, גופי, העולם וכמובן האחר. 

המחזת המקרה והחוויה הטראומטית, יצירתית ומוסוות ככל שתהיה, לרוב כוללת מספר שחקני מפתח. אלו כוללים ייצוגים שונים ומגוונים של קורבן, תוקף, מושיע (משולש הדרמה), ייצוגים של משאבים ובני ברית, ושל דמויות או חלקים נוטשים ופסיבים אשר נקטו בעמדה לא מתערבת. מקורותיהם של ייצוגים אלו מגיע מבני אדם ממשים מחיינו (והגרסה המופנת שלהם בתוכנו) והן מהכוחות הליבידניאליים התוך נפשיים שלנו.  

אחזור לדבר בהרחבה על ייצוגים אלו בחלקו השני של המאמר העוסק באופן בו אלו מתעוררים לחיים במרחב הטיפולי וביחסי מטפל מטופל. 

כוחות בגילום מחדש "מה שנראה בעינינו כתוצר של המחלה, יצירת ההזיה, הוא לאמיתו של דבר הניסיון לריפוי, השחזור" (פרויד)

קיימת הסכמה תיאורטית כי כוחות המוטיבציה המניעים את הדחף לגילום מחדש הם כוחות חיוביים, העוסקים ברצון ליצירת קשר והשבת השליטה. במקרים בהם כוחות אלו מצליחים להשיג את מטרתם, מתרחשת תנועה עמוקה ומשמעותית של ריפוי.

למרות העיסוק הקליני הרב בתופעה, האטיולוגיה של הגילום מחדש נותרה בעמימות מושגית, יתכן והיא פשוט שייכת לאזור ללא מילים. ובכל זאת אנסה לפרוט כמה מכוחותיה.  

דחף ביולוגי וערך אבולוציוני

מנקודת מבט ביולוגית ההתנהגות בעלת העוצמה והדחף המאפיינת את הגילום מחדש נכנסת

לקטגוריית "אסטרטגיות הישרדות". כאשר מאחוריה מוטיבציה לתרגול ואימון דפוסי התנהגות שיגבירו בעתיד את הסיכוי לשרוד דרך למידה. 

החתירה ליצירת קשר ולסימון החוויה

החוויה הטראומטית, בשל עוצמתה מפעילה מנגנוני הגנה מנתקים ומפצלים (דיסוציאציה), כך היא הופכת להיות הדבר שקרה אך בעצם לא נחווה (ברומברג 98). גם כאשר ה"אירוע" מסתיים, בין אם הוא נוכח בזיכרון או לא, הוא אינו מסומן במערכות הלוגיות המקנות לאדם רצף, קשר ומשמעות. גילום מחדש מספר לנו כי ישנו צורך עז להיות בקשר עם החוויה על מנת שהדבר שקרה יוכל לשוב ולהיות שלנו ולהתקיים כאמת במרחב הפנימי הסימבולי. 

הצורך בעדות 

הפגיעה הטראומטית מתרחשת לרוב במרחב שהוא סמוי מן העין והיא נעדרת תיקוף בין אישי וחברתי. כדי לשמר בתודעה את המציאות הטראומטית יש צורך בקשר אישי או חברתי המאשר את דברי הנפגע ומגן עליו (הרמן 92). ניתן לראות בפעולת הגילום מחדש צורך לנראות ותיקוף של החוויה על מנת שזאת תוכל להתקיים באור ולעבור טרנספורמציה. 

השבת השליטה ועיקרון השלמת הפעולה

מאחר והחוויה הטראומטית מאופיינת יותר מכל בחוסר אונים ואובדן שליטה, ניתן לראות את פעולת הגילום כניסיון חוזר ונשנה להשיב את כוחות השליטה ואת תחושת המסוגלות בדרך בה אנו משחזרים שוב ושוב את התמה המרכזית של הסיפור המקורי בשאיפה ליצור לו סוף חדש הנושא תמה חדשה. תמה אשר תאפשר הענקת משמעות ומסגור מחדש לחוויה.  

תיאוריות ניורו ופסיכו ביולוגיות מתקפות ומאששות הבנה זאת כשהן מזהות ומסמנות את הדחף להשלים את התגובה כפי שהיא מתגלמת במערכת העצבים כאנרגיה קפואה המחפשת דרך לפריקה. 

סכנות בגילום מחדש

נסו להיזכר באירוע בו נקלעתם במפתיע לעימות עם אדם מוכר או סתם זר בכביש או ברחוב. בזמן התקרית לא הגבתם לשביעות רצונכם כי לא הייתם ערוכים לכך, אבל לאחר שהיא הסתיימה והאדם מזמן כבר לא נמצא באזור, רצות בראשכם המון מחשבות על מה הייתם יכולים להגיד או איך הייתם צריכים להגיב. דמיונות ומחשבות על תרחישים אחרים רצים בראשכם ומלבים אתכם, ואתם נשארים באנרגיית לחימה גבוהה למשך כל היום. בסופו אתם מגיעים הביתה או למקום מבטחים ופתאום באופן לא רצוני אתם נקלעים לריב עם אדם קרוב. מאפשרים לכל האנרגיה והאגרסיה שהצטברה בכם להתפרק ולזרום.

ברגעים הראשונים אתם חשים הקלה, תחושת התרוממות של ניצחון וכוח אופפת אתכם. 

אבל אז, לא זמן רב אחרי אתם מגלים כי פגעתם באדם יקר וקרוב. לא עד הסוף ברור על מה ולמה ותחושת חוסר אונים ואשמה מופיעה. 

בדוגמא, במימדים אנושיים ויום יומיים, ניתן לראות את כוח הרצון של השלמת הפעולה דרך גילום מחדש ואת המעבר הלא רצוני מתפקיד הקורבן לתפקיד התוקף (אחת הוורסיות מבין רבות). 

כאשר הדבר נובע לגילום מחדש של חוויה טראומטית, למרות שנהוג לחשוב עליו כאמצעי להשגת שליטה בחוויה, ראוי לציין כי שליטה זו בדרך כלל אינה מושגת, וגם אם כן היא איננה מחזיקה לאורך זמן. יתרה מכך, אלו השבויים בלולאת הגילום מחדש שלא מוצאת מנוח, נידונו לנוע במעגלים הרסניים הכוללים: התמכרויות, נטיה ללקיחת סיכונים, הרס עצמי, עבריינות ואלימות, הפרעות אכילה, מזוכיזם וסאדיזם, הפקרות מינית, נטיות לפגיעה עצמית ולאבדנות, הפרעות פסיכוסומטיות, תלות או עצמאות קיצונית ועוד. 

כך, נוצר קשר הדוק בין ביטויי הגילום מחדש לסימפטומים הפוסט טראומטיים, כאשר גם אלו וגם אלו מהווים פתרון לא אדפטיבי דיו לבעיה.

חשוב לי לציין כי לא כל הגילומים נושאים אופי אלים ומורבידי, ביטויי הגילום מחדש לובשים ופושטים צורות בהתאם לייצוג ממנו אנו נכנסים להמחזה (תוקף, קורבן, מושיע…), בהתאם לגיל, מגדר, מעמד חברתי, מוצע אתני והשקפות עולם. הם נבחרים באופן לא מודע מתוך רפרטואר של סיפורים המותאמים לנורמות החברתיות. כך למשל, גילום מחדש כפייתי המזדהה בעיקר עם ייצוג המושיע יכול להיות אדם המוביל פעילות אקטיביסטית אשר למראית עין מעוררת השראה, אך מסתירה כאב ותחושת חוסר סיפוק גדולה בתוכה. 

סיכום

הדחף להשלמת הפעולה ולגלם מחדש מחזיק בנקודת המוצא שלה 2 נתיבים פוטנציאלים קרובים למדי, כאשר אחד פונה לכיוון של חזרה טורדנית והרסנית והשני לכיוון של תקווה והחלמה.

חלקו השני של המאמר יעסוק תופעת הגילום מחדש כפי שהיא עשוייה לבוא לידי ביטוי ביחסי מטפל מטופל (בתחומים קליניים שונים), וננסה לתת מענה לשאלה מהם התנאים שיעזרו לנו לסמן את הנתיב של ההחלמה בחדר הטיפולים ומחוצה לו. 

רשימת מקורות 

לוין, פ' (1997). להעיר את הנמר: מרפאים את הטראומה. הוד השרון: אסטרולוג הוצאה לאור

הרמן, ג"ל (1994). טראומה והחלמה. ת"א: עם עובד.

גור, ע' (2015). גוף זר: הפרעות אכילה, פגיעות מיניות בילדות וטיפול מותאם. ת"א: הוצאת הקיבוץ המאוחד.

זליגמן, צ' (2004). תהליך העדות בטיפול בטראומת גילוי העריות: גילום מחדש ועיבוד הטראומה ביחסי ההעברה וההעברה-הנגדית. בתוך: צ. זליגמן וז. סולומון (עורכות), הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות (עמ' 240-256). ת"א: הקיבוץ המאוחד.

פרויד, ז' (1920). מעבר לעיקרון העונג ומסות אחרות. כנרת זמורה ביתן

ד"ר לוי, ד' (2017). מתוך ההרצאה: כאשר מילים מפסיקות לדבר: על יצירת תנועה באזורי קיפאון. מתוך סקירת יום העיון המפגש האינטרסובייקטיבי עם אזור הטראומה. אתר בטיפולנט

צוות בטיפולנט (2011). המשגת 'החזרה הכפייתית': סיכום מאמרו של Michael S. Levy אתר בטיפולנט

פרדס א' (2013). טיפול בטראומה מורכבת – פרספקטיבה התייחסותית ותובנות מתיאורית ההתקשרות. הרצאה מקורס חוסן וטראומה: אוניברסיטת ת"א 

Bessel A. van der kolk (1989) The compulsion to repeat the trauma: re-enactment, revictimization, and masochism. Psychiatric Clinics of North America.

Lynne Forrest (2008). The Three Faces of Victim – An Overview of the Victim Triangle.

 Bromberg Philip (1998) Standing in the spaces: Essays on clinical process, trauma, and dissociation.