טיפול בטראומת לידה – עיבוד חווית לידה
הלידה כבר מאחורייך. יתכן ועברו כמה ימים, שבועות, חודשים, אולי אפילו שנים. במרבית המקרים את בריאה וחובקת ילד או תינוק בריאים ושלמים.
את מנסה להמשיך הלאה, להתאושש, להתקדם, אבל לא כל כך מצליחה. משהו בך מבקש שוב ושוב לחזור למה שקרה לך שם. את מרבה לחשוב על מה שהיה ובעיקר על מה היה יכול להיות, אם רק היית בוחרת, אומרת, או מתכוננת אחרת.
משהו נפרץ, התפרק וטלטל את עולמך המוכר והבטוח וזה נוגע בכל: בקשר שלך עם עצמך, עם גופך ועם הסביבה הקרובה שלך. המשהו הזה נקרא טראומה בלידה והוא מבקש את התייחסותך ואת ההקשבה שלך.
על פגיעות ורגישות בשדה הלידה
לידה אינה דומה לשום דבר אחר בחיים, היא נחשבת לחווית קצה, אירוע קצר בעל אופי אינטנסיבי ברמת הגוף והנפש גם יחד. אירוע בעל חשיבות משמעותית ומכוננת בחיינו המנקז לתוכו משמעויות רבות.
ברמת התודעה הקולקטיבית, נשים מתייחסות אל הלידה כאל אירוע או טקס מעבר, אירוע בו הן נדרשות להוכיח משהו לגבי בגרותן, בשלותן, נשיותן וכישורי האמהות שלהן.
אנו מגיעות אל הלידה מצויידות במערך שלם של ציפיות, מחשבות, חלומות, חששות ורצונות. אנו נושאות איתנו את הידע, החוכמה והכוחות שאספנו מנשים שעברו שם לפנינו ומהשושלת הנשית שלנו, אך אנחנו נושאות גם את הפחדים, החששות והכאבים הלא מעובדים שלהן מהשדה הזה.
בזמן הלידה עצמה אנו נעות בין מפגש עם כוחות, ידיעה, חיבור ועוצמה לבין חוויות של חוסר אונים, התפרקות, תלות קיצונית ופגיעות שאיננו רגילות בה בחיינו בשום צורה. בזמן המורכב הזה בו אנו כל כך חשופות, מופשטות מכל מה שמגדיר אותנו ומגן עלינו, לא נדרש הרבה כדי לסדוק.
לפעמים זה יהיה סביב משהו שנאמר או נעשה, התערבות רפואית שלא תכננו, קשר זוגי שאכזב, ניתוק ואובדן עצמי או אובדן של תוכנית שהייתה ופשוט לא עבדה, כך או אחרת, רבות הן הנשים שיוצאות מחווית הלידה כשהן נושאות בתחושות קשות, תחושות של אכזבה מעצמן ומיכולתן, פגיעה באמון ובביטחון שלהן בגופן. נושאות במשקעים של כעס וזעם כלפי עצמן, גופן, כלפי הסביבה, המערכת הרפואית ועוד.
כיצד תיראה לידה טראומטית?
בזמן שברמה הגופנית נחשבת לידה בימינו לאירוע בטוח ושגרתי, ברמה הנפשית תמונת המצב טיפה שונה.
אחת מכל שלוש נשים תחווה ותגדיר את הלידה שלה כאירוע טראומטי ואף תפגין תסמינים נפוצים המאפיינים את התסמונת הפוסט טראומטית ptsd כגון - ערעור, זכרונות חודרניים, צמצום, קושי בויסות רגשי ועוד.
ההגדרה של טראומה בכלל ובלידה בפרט מבוססת על החוויה הסובייקטיבית של האישה שילדה ולא בהכרח קשורה לאופי ולמהלך הלידה. כשאנו חושבים על חווית לידה טראומתית אנחנו מניחים שמדובר בלידה קשה, ארוכה ובעלת סיבוכים רבים, אך פעמים רבות גם לידה שעל פניו נראית רגילה ונורמלית בכל המובנים נחווית כמטלטלת ופוגענית. מנגד, ישנן נשים שעברו לידות קשות ומסובכות אך יצאו מהן בתחושת חוזק וביטחון והן מתייחסות לאירוע כאל חוויה מעצימה וחיובית.
ובכל זאת, מספר מאפיינים אשר חוזרים על עצמם בלידות טראומטיות הם:
● נשים שהרגישו שעוצמת הכאבים בלידה הייתה גדולה מיכולתן להכיל.
● לידות בזק, לידות מהירות ואינטנסיביות. במיוחד כאלו שלא ניתן היה לקבל בהן אפידורל.
● לידות אשר התמשכו זמן ארוך במיוחד והתאפיינו בתשישות ובהתערבויות מרובות.
● חוויה של יחס לא רגיש, משפיל ופוגעני מצד הצוות הרפואי והמערכת הרפואית.
● על רקע ביצוע של פעולות מכאיבות ופולשניות ללא רגישות לעיתים ללא רשות.
● לידות שלא מתנהלות כפי שציפינו ומעוררות תחושה של כישלון, אובדן אמון בעצמי ובגוף שלי.
● לידות בעלי אופי התערבותי ניכר ולידות אשר מסתיימות בקיסרי חירום.
● לידות על רקע של פגיעות מיניות, אובדנים ולידות בסיכון גבוהה.
● לידות אשר מהוות טריגר לקשיים, פחדים וקונפליקטים אישים בעברה של האישה.
איך זה נראה ואיך אדע האם אני מתמודדת עם טראומה מהלידה?
יהיה זה מאתגר לשרטט במדויק את התמונה הקלינית אשר תופיע לאחר לידה טראומטית. כל אישה מגיבה אחרת מהשניה ותופעות שונות מופיעות בזמנים שונים. חשוב גם לציין כי לאחר הלידה אנו נחטפות באחת לשגרת טיפול אינטנסיבית בתינוק/ת, אנו מתמודדות עם רגישות הורמונלית גבוהה וגופנו זקוק לזמן רב להתאוששות והחלמה. מצבים אלו עשויים להוות אתגר ומאמץ נפשי וגופני בפני עצמם ולהקשות על היכולת להבחין ולהבין מה שייך למה. לצד זאת ישנם מספר מאפיינים משותפים הכוללים:
● קושי ביכולת ההסתגלות לשגרת חיים - לרבות פגיעה במערכות היחסים, קשיי תפקוד, פגיעה בתחושת המסוגלות והחיות, בקשר עם הגוף, אבלות ודיכאון ועוד.
● קושי בקבלה של חווית הלידה הכוללת - חשיבה מרובה ועיסוק בלידה, מחשבות וחרטות בנוגע ללידה, עיסוק טורדני בכעסים ורצון לצדק ונקמה, מוצפות רגשית סביב סיפורי לידה אחרים ועוד.
● מוצפות וערעור רגשי הכוללים - מפגש עם רגשות עזים של אשמה, בושה וזעם, מתח, חרדות ופחדים שונים, אשר מתבטאים כלפי התינוק או בכלל. מוצפות וקושי בויסות רגשי.
● חששות רבים הנוגעים למחשבה על לידה עתידית ואף הימנעות מלידה חוזרת.
● תסמינים פיזיים כגון - חולשה חיסונית, מיעוט בייצור חלב, שינויים בתאבון, קשיי שינה, מתח שרירי גבוה, תחושות של עקה ועוד. לרוב אלו יהיו תסמינים אשר יתבטאו בחודשים הסמוכים ללידה.
טיפול בטראומה ועיבוד חווית הלידה
לא אחת נשים שואלות אותי האם ניתן לטפל וליצור שינוי סביב טראומה בלידה. אני תמיד עונה בלב שלם שבהחלט כן: ניתן לגעת, להיטיב ולטפל במשקעי החוויה. יותר מכך, רצוי לעשות זאת, מאחר שיש ללידה השלכות רבות על בריאות ורווחת הגוף והנפש, על יחסיה של האישה עם עצמה, גופה וסביבתה. החלמה מטראומה המתרחשת בלידה מבוססת על העיקרון של השבת הכוח לידיה של האישה תוך כדי ביסוס ביטחון וגילוי כוחות ומשאבים פנימיים. התהליך עוסק ביצירת מרחב המאפשר עיבוד עמוק לחווית הלידה אשר מוביל להקלה משמעותית ומיידית בתסמינים ומתווה את הדרך לבריאתם המחודשת של יכולות הנוגעות באמון, אוטונומיה, יוזמה, כשירות, זהות ואינטימיות.
החזרה אל סיפור הלידה ועיבוד החוויה הוא מהלך המתקיים בכמה רבדים בו זמנית הכוללים את המנטלי (התפיסות והמחשבות שלי לגבי מה שקרה) את הרגשי (התחושות והרגשות שלי לגבי מה שקרה) ואת הגופני (מה קרה לגוף שלי ומה נרשם וממשיך להדהד בזיכרון הגופני ובמערכת העצבים).
העיבוד כולל חשיפה והיזכרות של חלקים מודעים לצד חלקים נעלמים ומובלעים בחוויה המאפשרים מפגש עם סיפור הלידה מפרספקטיבות שונות וחדשות.
האפשרות לאוורר, לתת קול וביטוי למה שקרה, להעניק מקום לתחושות, לאכזבות, לפחדים ולתסכולים, מאפשרים את השלמת התהליך הכולל יגון והתאבלות הנוגעים לאובדן סביב החוויה. אלו מולידים באופן ספונטני התייחסות מחודשת אל האירוע, המבוססת על שיפוט מציאותי והכרה בנסיבות, וכן הענקת משמעות חדשה לחוויה ובריאת זהות חדשה המסוגלת להכיל את החוויה על מנת לאפשר חזרה לרצף החיים התקין.
הגישה הטיפולית מבוססת על טיפול מבוסס חמלה ומיינדפולנס בטראומה. הטיפול משלב לפי הצורך עבודת גוף הכוללת עבודה עם תחושות גוף, דמיון, נשימה ומגע, לצד שימוש בכלים המאפשרים מפגש בלתי אמצעי עם החוויה דרך עבודה עם ייצוגים, ציור, מנדלות וכתיבה טיפולית.
התהליך הטיפולי יכול להימשך החל ממספר של פגישות בודדות ועד למספר חודשי עבודה.
טיפול בטראומת לידה מתאפשר כטיפול עזרה ראשונה אפקטיבי סמוך ללידה או בכל זמן אחר, שכן חווית הלידה הופכת להיות חלק מהותי מביוגרפיית החיים שלנו ומזהותנו כנשים ואמהות. הרשמים הגופניים והנפשיים שהלידה מותירה בנו עשויים ללוות אותה זמן רב לאחר שהיא חלפה. פעמים רבות נרגיש את הצורך לעיבוד החוויה דווקא במרחק מסוים מהלידה ולקראת מחשבות על הריון ולידה חדשים.