רווקות בגילאים מאוחרים והשלכות רגשיות
אני לא אוהבת את המושג "רווקות מאוחרת", ממש כשם שאינני אוהבת את המושגים: "אמא יחידנית", "אלהורית", "הריון עודף", "עקרה" ודומיהם. אלו מושגים מתייגים, שקצת עושים שיימינג לאישה שבחרה, ובטח לזאת שלא הצליחה למצוא את עצמה בלב ליבו של המיינסטרים הנורמטיבי.
יחד עם זאת, כאשר הדבר נוגע לנשים יש משהו מדויק באופן טראגי במילה 'מאוחרת', שכן בזמן שגברים יכולים לבחור להיכנס ולצאת ממערכות יחסים בכל גיל ולפי רצונם, עבור נשים האפשרות למצוא פרטנר לחיים לצורך הקמת תא משפחתי מבוסס ילודה, מתנהלת בתוך חלון זמן קצוב אשר הולך ונסגר בהדרגה. מה שהופך את הנושא ללא פשוט בכלל עבור נשים.
כשאני נפגשת בקליניקה עם נשים שהן רווקות (ולא מבחירה) כמעט תמיד עולה ביתר שאת השאלה- "מה אני עושה לא בסדר?" רבות מהנשים אותן אני פוגשת אוחזות במשאלה עמוקה שהטיפול יתקן בהן משהו שהוא שבור או מקולקל, ואז גם להן זה יוכל לקרות. מהצד שלי זה דווקא חשוב לסייע להן להפיג אשמה ותחושת אחריות אישית, להראות להן כיצד יוכלו להיעזר בטיפול באופן שאינו תכליתי, לעשות שימוש מיטיב במרחב לצורך קבלת תמיכה, ליווי והכוונה עדינה סביב סוגיית חיים מורכבת זאת. הטיפול בנשים סביב נושא זה משלב בין תמיכה סביב ההתמודדות המתמשכת וההשלכות הרגשיות של המצב לצד התבוננות ועבודה מעמיקה הנוגעת לדפוסי היקשרות, מיומנויות בינאישיות, חרדות והימנעויות שונות אשר מקשות על חלק מהנשים למצוא ולבסס מערכת יחסים זוגית יציבה ומספקת.
זוגיות ורווקות בימינו
רגע לפני הצלילה לנושא הרווקות ברמה האישית, אני רוצה לכתוב כמה מילים על הנושא כתופעה, על אתגרים אובייקטיביים בנוגע לזוגיות שמקורם בחברה, בזמן ובתרבות בה אנו חיים. החיפוש אחר זוגיות בימינו, בגיל מאוחר או בכל גיל, מפגיש נשים עם כמה וכמה אתגרים בני זמננו:
1. גיל - הגיל הרצוי והמצופה למערכות יחסים עלה. נשים עצמאיות יותר מבעבר ואינן ממהרות לתוך קשר ומקדישות זמן רב ללימודים, קריירה ופיתוח עצמי. 2. דרישות סטריאוטיפיות - גברים (ישראלים במיוחד) מחפשים אצל נשים תכונות סטריאוטיפיות ואחידות למדי, לפחות לצורך נישואים, וישנן נשים רבות שאינן "נופלות" למשבצת הרצויה. 3. תרבות השפע והצריכה - תרבות הצריכה והשפע פורשת בפנינו מגוון גדול מדי של אפשרויות בחירה. השפעותיה מזינות את המחשבה שתמיד יש משהו טוב יותר עבורנו, מקשות עלינו להיכנס למחויבות ומייצרת סביב הנושא מערכת ציפיות עמוסה ולא רציונלית. 4. קדמה וטכנולוגיה - כמובן, הפיתוח והקידמה הטכנולוגית לוקחים אותנו הרחק ממחוזות של אינטימיות, דרך הצמיחה של מרחבי קשר וירטואלים אשר מספקים מענה חלופי, חלקי ומורכב - אך קיים, למערכות יחסים וקשרים בין אישיים בחיים האמיתיים.
השלכות רגשיות של רווקות מאוחרת
תחושת חסר, בדידות ותסכול
הבדידות היא ככל הנראה התופעה הנוכחת והמכאיבה ביותר בחיי רווקות שלא מבחירה.
החיפוש אחר בן זוג הוא בין היתר חיפוש אחר שותף וחבר טוב, מגע וקירבה. חיפוש אחר אדם שיהיה קשוב אלינו ואוהד, אתו נוכל לחלוק קשר אינטימי ולחוות את היותנו רצויים.
כאשר עובר הזמן והחיפוש מתמשך, כאשר עוברים שוב ושוב דרך אי הצלחה וחוויות של דחיה תחושת החסר הופכת להיות מרכזית ומשמעותית היא מולידה מתוכה אי נחת בצורה של כעסים, ייאוש, דיכאון והרבה כאב.
אצל חלק מהנשים החיפוש הזה תופס חלק כה משמעותי במארג החיים, עד לכדי אובדן ערך וטעם של אזורי חיים נרחבים, כאשר התשוקה שתקופת הלבדות תסתיים הופכת למפלצת מכלת כל.
חוויה של בידוד חברתי רווקות בגילאים מבוגרים מתאפיינת גם באובדן בלתי נמנע של קשרים חברתיים ומערכות יחסים. כאשר המעגל החברתי בהדרגה מתארגן לו בצורות של מערכות זוגיות וחיי משפחה, נשים רווקות מרגישות שהן נשארות בחוץ, מנוכרות, מבודדות ובעיקר לא שוות בערכן. הן עשויות להתקשות במציאת מכנה משותף לתקשורת כאשר השיחות נסובות סביב 'בעלים וחיתולים' וסופי השבוע מוקדשים לטיולים משפחתיים. גם נשים רווקות שחברותיהן מתנהלות ברגישות ועושות רבות כדי לא להשאיר אותן בחוץ, שיתפו שהן חוות מידה כזאת או אחרת של אי נוחות במפגשים חברתיים, שהן מתקשות לבקש תמיכה מחברות שהן לא בסטטוס דומה ושהן מרגישות צורך להראות שהן עצמאיות וחזקות בלבד שלהן.
תחושות ביקורת ואשמה את אולי מכירה את זה מקרוב - אחת השאלות שחוזרת על עצמה שוב ושוב במסע בדרך אל הזוגיות היא - "מה אני עושה לא בסדר?" או, בגרסת הבוקס לבטן - "מה בי לא בסדר?" נשים רבות שואלות את עצמן - האם אני חזקה מדי? האם אני בררנית? האם אני דעתנית? האם אני לחוצת חתונה? האם אני שמנה? רזה מדי? לא מינית מספיק? מינית מדי?
נשים שואלות זאת את עצמן אך גם הסביבה לא מפספסת הזדמנות לייעץ, ללמד ולהסביר לך איפה את טועה.
גם מטפלים, מאמנים, מעלות באוב ושדכניות ממגוון אסכולות מציעות לתקן את דרכיך ולשחרר אותך מחסימותיך בדרך אל האהבה. כאילו לא קשה לך מספיק.
ליווי נשים ותהליך ההתפתחות בדרך אל הזוגיות
אז מה נעשה בקליניקה ביחד בטיפול סביב הנושא? זאת שאלה טובה.
ניצור עבורך מרחב תומך מבוסס חמלה
הדבר הראשון שחשוב לי ליצור עבורך הוא מרחב. מרחב תומך ורחב אליו תוכלי לצקת את כל מה שקורה לך ועובר עלייך במסע הזה. מרחב לא שיפוטי שיכול להכיל אותך ואת רגשותיך - סוערים ככל שתהיו.
בשיח בינינו אנו מזהות, מפרקות וממיסות קולות של ביקורת ואשמה (פנימיים וחיצוניים גם יחד) ומטפחות עמדה רכה מבוססת חמלה למפגש עם התכנים שעולים בך. אנו זוכרות אותך, את הכוחות שלך, את ההצלחות שלך, את כל מה שקורה ומשמעותי וחי.
נתרגל ביחד התמסרות וקבלה
אם תסכימי אעזור לך להתמסר אל הלבדות ולפגוש אותה כפי שהיא ברגע הזה.
כן כן, את קוראת נכון. רגע! אני לא אומרת לוותר, להיכנע, להפסיק לרצות או לפעול בעניין.. ממש לא. אני אומרת שרק לרגע נעצור לפגוש אותה במלואה, בנוכחות, בלי לרצות להיפטר ממנה. אני אומרת בואי ננסה רק להסכים לראות מה המאבק הזה גובה ממך, מה יכול לקרות אם נתרגל דווקא התמסרות בתקופה הזאת?
חלק מהנשים נוטות לאחוז ברצון ובהשתוקקות. רק לא לשמוט, מאמינות שאם לא תהיה האחזות זה פשוט לא יקרה. מצב המאפשר להם לגדול ולגדול, לצבוע ולחדור למרקם החיים העדין. מניסיוני, דווקא תרגול של קבלה והתמסרות ואפשרות לנוח בתוכם הם אלו שפעמים רבות יאפשרו תנועה של משהו חדש שיקרה בחייך. נתבונן ונחקור במידה ויש בך רצון להבין מה בקושי במציאת זוגיות קשור במציאות פנימית, באמונות, התניות או פחדים שמקורם בחיי הנפש שלך, נוכל בהחלט לבחון זאת יחד. בעדינות המתבקשת וברגישות נשאל מהי הזוגיות שראית בבית, איזה קשר היה לך עם כל אחד מההורים, אילו התפיסות כלפי זוגיות התפתחו בך, מהו ניסיון העבר שלך במיניות ובמערכות יחסים ומהן החששות שנובעים בך מקשר אינטימי זוגי. על סמך ההיסטוריה האישית, המשפחתית, הבין דורית והקולקטיבית ננסה לזהות האם הופנמו בך פחדים, תפיסות מנטליות ואף התחייבויות ואמונות שטיפחת לאורך החיים, אשר עשויים להשפיע על ההתנהלות שלך ועל האופן בו את תופסת ומפרשת את הנושא.
נעבוד עם הימנעות וחרדה
מרבית הנשים שפגשתי סביב נושא זה תופסות מערכות יחסים זוגיות כדבר לא בטוח במידה כזאת או אחרת, בין אם הייתה זאת עמדה מוקדמת שלהן ובין אם משהו שנוצר תוך כדי המסע לחיפוש היחסים.
ובמקומות בהם לא נוכח הביטחון, עולה ומתבססת חרדה שבתורה מייצרת דפוסים ומנגנונים של הימנעות מפני פגיעה, אכזבה ודחייה.
אמה-מה מה שבטוח פעמים רבות לא מאפשר הזדמנויות ואפשרויות למפגש, לקרבה ולפתיחת הלב. במקרים אלו ובמידה ויש היענות, רצון והסכמה ננסה יחד לזהות דפוסים של הימנעות, לעבוד על דרכים להרחיב את טווח הפעולה ותרגל כלים לעבודה עם חרדה.
התפתחות וצמיחה בדרך לזוגיות
המסע הטיפולי בדרך אל הזוגיות הוא כמו הליכה על חבל דק בין הדברים. תרגול של דרך האמצע.
בין הפנימי לחיצוני, בין לקיחת אחריות לשמיטה מבורכת של אשמה, בין תיקוף ומתן מקום לקושי לבין הכוח לשים לו גבול כשהוא הורס בנו כל חלקה טובה.
כמו כל מצב מאתגר ובלתי רצוי בחיינו הוא מוביל מצד אחד לסבל ומהצד השני אם רק ניתן לו הוא עשוי להוביל אותנו להתפתחות ולצמיחה.