מאכילה רגשית לאכילה קשובה
אוכל היה שלוב בעולמנו הרגשי מאז ומעולם.
בראשית חיינו הוא הוענק בתוך חיבוק המספק קרבה, חום ומקצב, מרגיע את הבטן והנפש גם יחד. בהמשך כשהיינו עצובים הוא הוצע לנו לנחמה, כשכעסנו להרגעה וכאשר רגשנו לחגיגה. אוכל היה שם כחלק בלתי נפרד מחיי המשפחה, זמן טקסי להיות יחד, זמן למנוחה. כאשר טעמים פוגשים את גופנו, החושי הופך לרגשי - המתוק מערסל ומנחם, החריף פותח ונותן בנו תעוזה, החמוץ אוסף וממרכז אותנו. מרקמים, צבעים וריחות מעוררים בנו זכרונות, לטוב וגם לרע. אפילו האכילה עצמה, הפעלת השרירים המאפשרים לעיסה ובליעה, מווסתת ומרגיעה את מערכת העצבים שלנו מעצם היותה.
זה חשוב לי לפתוח בזה, כי לפעמים נדמה שאכילה רגשית הפכה להיות אויב, משהו שצריך להתגבר עליו ולהשמיד אותו. אז לא, אכילה רגשית היא טבעית והיא חלק מהחיים של כולנו. מה שכן, כמו בכל דבר אחר בחיים כדאי ורצוי לשמור על איזונים.
מה יכולים להיות הסימנים לכך שאיבדנו איזון?
כאשר האכילה שלנו, מספקת מענה תדיר לצרכים רגשיים ומנטליים שונים כמו: הפגת שעמום, חרדה, ויסות רגשי, הרגעה, נחמה, פיצוי, ריכוז ועוד, ובייחוד כאשר זהו המענה היחיד שצרכים אלו מקבלים.
כאשר מתחילים להתקבע בנו התנהגויות ודפוסים אשר מרחיקים אותנו מהקשר עם גופנו, מהיכולת הבסיסית שלנו להיות בקשב אליו ואל מנגנוני הרעב והשובע.
כאשר גדל הפער בין הרגלי האכילה שהינו רוצים לטפח לבין מה שקורה בפועל, כשאנו מאבדים את היכולת לווסת ולשמור על משקל הגוף וכאשר נוצרת פגיעה בתחושת המסוגלות והיכולת.
כשאנו מתחילים לנוע בלולאה אכזרית ומתישה הכוללת אכילה בולמוסית, אשמה, היאספות לכדי שליטה ושוב אובדן שליטה ושוב אכילה, אשמה וחוזר חלילה.
אכילה קשובה ואינטואיטיבית
אם את כבר עייפה מהמאבקים עם עצמך, עם גופך, עם אוכל, עם כוח הרצון שלך, אם כבר ניסית את השיטה הזאת ואת ההיא, ופעם אחר פעם מצאת את עצמך באותה הנקודה, יתכן שזה הזמן הנכון עבורך לצאת לדרך חדשה לשיקום וריפוי מערכת היחסים שלך עם הגוף והאוכל. דרך שמתחילה מבפנים, ומשם ממשיכה החוצה.
לטפח איכויות של אכילה קשובה ואינטואיטיבית לא אומר לעשות דיאטה. אין כאן שום קסם וגם לא שיטה. לא סופרים פה קלוריות, לא מודדים היקפים וגם לא נשקלים. לפעמים יורדים במשקל, לפעמים לא. לעיתים לוקח זמן עד שקורה משהו, הן בהרגלים ובהתנהגויות והן בגוף שמהדהד את השינוי. הדרך של אכילה קשובה היא דרך רדיקלית, היא מוכוונת יותר מהכל לחופש פנימי. היא מבקשת מאיתנו להניח בצד את השיפוטיות ולעבור דרך קבלה עצמית, חמלה, קבלת הגוף והמון המון רכות.
את עדיין כאן?
אם כן, אשמח לספר לך שזה אפשרי. וגם להרחיב בכמה מילים על איך זה עובד. ראשית, עידוד קל: הידע כבר קיים בך, ממש בגופך. מה שנדרש ממך זה ללמוד להקשיב ולהיות קשובה. אם זה מרגיש לך שאני עושה שימוש רב בשורש ק.ש.ב את ממש צודקת - המעבר מאכילה רגשית לאכילה קשובה (Mindful Eating) מבוסס על תרגול של קשיבות, מיינדפולנס (mindfulness), המתייחס להבאת תשומת לב פתוחה, סקרנית ולא שיפוטית כלפי המתרחש ברגע הזה, במקרה שלנו כלפי אכילה והדפוסים הקשורים בה.
איך זה עובד? מה קורה בתהליך?
הליווי והתהליך הטיפולי עובדים בשני ערוצים:
האחד עוסק בחיבור מחודש לגוף דרך מתן כלים ולימוד מיומנויות של הקשבה. הוא כולל היכרות עם סוגי הרעב השונים, היכרות ושיקום של מנגנון הרעב והשובע, זיהוי ההיבטים ההתנהגותיים באכילה, הקניית הרגלים לאכילה אינטואיטיבית המותאמת אליך באופן אישי ועוד.
השני מבוסס על ההבנה שהאכילה היא רק סימפטום, שאם נבקש לחתור לשינוי עלינו לגעת בשורש, להבין ולהכיל את הצרכים הרגשיים והקשיים אשר יושבים בבסיס דפוסי האכילה הרגשית. ההכרה בצרכים וברגשות ועשיית מקום עבורם כבר מייצרת שינוי מהותי. בנוסף, נתרגל כלים חלופיים אשר יאפשרו לפגוש ולהכיל בצורה מיטיבה את הרגשות שאנו מבקשות להרחיק מעלינו בעזרת האכילה.
מילות איסוף התמקדות טיפולית בנושא אכילה רגשית היא מעשה מהפכני המתווה לנו את הדרך ליחסים מיטיבים עם גופנו ועם חיינו. היא מהווה שער דרכו אנו יכולות לצאת ממעגלים של חזרתיות מתסכלת, בהם אנו שבויות. היא מזמינה אותנו לכבד את עצמנו, לקחת אחריות על חיינו באופן מיטיב, מאוזן ויציב. הליווי מוצע לנשים באשר הן, כאשר התהליך כולל לכל הפחות מספר חודשי עבודה במהלכם תלמדי את מפת הגוף- נפש- התנהגות האישית שלך ותרכשי שפה חדשה ליחסים מיטיביים ושלום עם הגוף.