זיכרונות מראשית החיים - טראומה בשלבי ההיווצרות, ההריון והלידה

הפסיכולוגיה המסורתית מייחסת חשיבות מהותית לחוויות אותן רכשנו בראשית החיים הקשורות בנושאים של: יחסים והתקשרות, הזנה והיענות לצרכים הבסיסיים שלנו.

על פי הגישה, כאשר נושאים אלו לא מקבלים מענה מספק בילדותנו ובפרט בתקופת הינקות והילדות המוקדמת, נוצרים אצלנו חסכים ופגיעה התפתחותית אשר תמשיך להשפיע על מהלך חיינו במובנים של ביטחון עצמי, אמון וביטחון, יכולת ליצור אינטימיות, דפוסי הזנה ועוד.

אצל מטפלים רבים ומטפלים המתמחים בטראומה בפרט נוכחת ההבנה כי פגיעות מסוג זה עשויות להיווצר גם בשלבים מוקדמים יותר של החיים המכונים שלבים פרינטאליים. אלו כוללים את תהליך ההתעברות, זמן ההריון ותהליך הלידה.

בנוסף, ישנה חשיבות והתייחסות להתארגנות של האדם סביב פגיעות וטראומות אותן לא חווה באופן ישיר, אלא כאלו שהתרחשו במערכת המשפחתית, הבין דורית ואף הקולקטיבית של האדם וכוח ההשפעה שלהם נוכח ורב.

כיצד נזהה טראומות ופגיעות מסוג זה?

השאלה הזאת היא שאלה מתבקשת והגיונית, שכן פגיעות מסוג זה הן לרוב נטולות מודעות או סיפור, זאת מאחר ואין לנו דרך זמינה לזכור מה באמת התרחש בשלבים כל כך מוקדמים בחיינו ובמקרים של טראומה מערכתית ובין דורית - אפילו לא קרתה לנו.

כיצד בכל זאת ניתן לזהות ולאפיין פגיעות שהתרחשו בשלב זה?

החל מרגע לפני ההתעברות ובשלבי חיינו הראשונים, אנו נמצאים במצב טרום קוגניטיבי, מצב בו היכולת לבצע פעולות מחשבה מורכבות כמו לנתח את מצבנו, להבין ולבחור פעולה, עדיין איננה אפשרית.

בהמשך לכך, חווית העצמי אינה מגובשת עדיין ובשלבים אלו עומדות לרשותנו הגנות מאוד ראשוניות ונוקשות, כגון כיווץ, קיפאון, ניתוק וקריסה.

לכן, פגיעות בשלבים אלו, יתאפיינו בתחושה של התמודדות לחיים ולמות ובאימוץ של הגנות נוקשות במיוחד, לצידם נחווה חוסר יכולת משמעותי להסביר ולפרש בצורה רציונלית לעצמנו ואחרים את החוויה ואת התחושות המלוות אותנו.

תקופת ראשית החיים מוגדרת כתקופה רגישה וקריטית ביותר בה משתרשים באופן עמוק דפוסי חיינו בכל התחומים: הגופני, הנפשי, הרגשי, הבין-אישי והרוחני. מערכת העצבים שלנו והאמיגדלה (החלק במוח שמפרש ומאותת על סכנה) מתפתחים ומבשילים בעיקר בחודשי ההריון ובשלושת החודשים הראשונים של חיינו. על כן פגיעה הנוצרת בשלבים אלו לרוב תחווה כעניין מרכזי ומהותי בזהותנו ובמערכות היחסים בחיינו, אנו נאמץ את המסקנות מהאירוע, נשליך אותם על נושאים רבים והם יהפכו לדפוס מארגן בחיינו.

מאפייני טראומה בהריון

הרחם האימהי הוא שדה היחסים והקשר האנושי הראשון, בכוחו לספק לנו סביבה טובה המעניקה הכלה, תחושת שייכות, ביטחון והזנה. כאשר מסיבות כאלו או אחרות, נמנעת מאתנו החזקה מיטיבה, אנו עשוים לחוות פגיעה התפתחותית אשר תלווה אותנו סביב נושא של יחסים והתקשרות.

לדוגמה: אישה שאמא התלבטה ארוכות אם להפיל את העובר או להמשיך לשאת אותו, עשויה לחוש במהלך כל חייה חרדה ממוות ובנוסף בכל קשר אותו היא מקיימת היא עלולה לחוש כי היא איננה בטוחה עד כמה היא באמת רצויה.

דוגמה נוספת: ילד שנוצר לאחר אובדן של ההורים ומתוך קושי להכיל את החסר בחיים, עשוי לחוש כל חייו כי הוא חסר חשיבות וזהות בפני עצמו, כי עליו לפצות ולרצות והוא יכנס לתפקיד של ממלא מקום באופן חזרתי בחייו.

מאפייני טראומה בלידה

חווית הלידה שלנו היא סוג של אירוע מעבר מכונן ומשמעותי, מעבר בין צורת חיים אחת ברחם (היחידה המוכרת לנו) לצורה חדשה בעולם שבחוץ. אירוע הלידה מטביע את חותם זהותנו באופן משמעותי ביותר ברמה הרוחנית, הפיזית והרגשית.

כאשר אירוע הלידה שלנו נחווה כקשה, לא מותאם לקצב או ליכולת שלנו אנו עשויים לשאת את החרדה שהתלוותה לחווית הלידה והרשמים שלנו ממנה לכל תהליך מעבר, הגשמה ויצירה שלנו בחיים.

לדוגמה: תינוק שנולד בניתוח קיסרי חירום לפני מועד הלידה עשוי לחוש במהלך חייו שהדברים יוצאים מחוץ לשליטתו, שהקצב בהם הדברים מתרחשים הוא מהיר מאוד והוא לא מצליח לחוות את עצמו באופן חיובי בתוך תהליכי מעבר ושינוי בחיים.

דוגמה נוספת: לידה שמתעכבת בשלב של צירי הלחץ כאשר העובר נמצא זמן ממושך בתעלת הלידה תחת צירים חזקים ללא יכולת או אומץ לנוע, יכולה להוביל את האדם לחוויה כי בכל שינוי בחיים הוא נתקע ומופעל עליו לחץ משמעותי שרק מאבן אותו יותר.

המפגש עם טראומות ראשית החיים בטיפול

במובנים רבים טיפול עוסק בבניה של הקשרים מחדש - גופניים, נפשיים ובין אישיים, ביכולת לגעת בחוויות לא שלמות, קשות ומורכבות שהתרחשו בעבר, לעבד אותם ולהבנות בתוכנו תמות וחוויות חדשות.

כאשר אנו פוגשות בטיפול את נוכחותן של טראומות מראשית החיים, בין אם סיפורם ידוע מראש ובין אם לא, אנו שואפות לזהות את הפגיעה, להכיר בה וליצור עבור המערכת האנרגטית הטבעה והדפסה מחדש חיובית של החוויה. כוחו של תהליך זה הוא עצום במובנים של שחרור מדפוסים מעכבים ויצירת חיים חופשיים, משוחררים ואותנטיים.

כדי להכיר, להתחבר ולהבין טוב יותר את מהות הפגיעה ואת מה שנדרש כדי לעבד אותה, נישען על הזיכרון החושי של הגוף, נעבוד עם כלים מטיפול ממוקד גוף בטראומה ובשיטת הקונסטלציה המשפחתית. כמו כן, נעזר בכלים אינטואיטיביים לעבודה וליצירת קשר עם הלא מודע כמו ציור, מנדלות, כתיבה ועוד. במרבית המקרים נגלה כי הידע והזיכרון נגישים לנו הרבה יותר ממה שהיינו יכולות לדמיין.

תהליך הריפוי הנוגע לראשית חיינו ועברנו הבין דורי הוא כמעין מסע עמוק ומשמעותי למקורותינו המעמיד אותנו בפני שאלות ונושאים קיומיים המשפיעים על מהלך חיינו ומשחרר אותנו ממטענים עמוקים ומשאות כבדים. הוא פותח בפנינו הזדמנות נדירה לחזור לשלבים אלו ולמצוא בהם מקום ודרך לריפוי עצמי.


דף מים גדול.jpg

ברוכה הבאה לבלוג

כאן תוכלי למצוא תוכן, מאמרים מקצועיים והמלצות וגם לקבל מידע נוסף אודות טיפול או הדרכה. 

חרדל בלי מסגרת_edited_edited_edited_edit

להירשם לעדכונים במייל:

תודה שנרשמת! נהיה בקשר

קטגוריות :